אורט רוגוזין מגדירים מחדש את הטיול השנתי

February 2, 2019

ראיון עם נטע גולן- רכזת שכבה בבית הספר אורט רוגוזין, שיצאו לטיול שנתי המדמה מסע ישראלי לפני כחודש. ביומיים האחרונים של הטיול הצטרפו ארבעה אנשים עם מוגבלות בתנועה בכדי לטייל עם התלמידים בליווי חברת פאראטרק.

 

ספרי לנו קצת על הבית ספר-

ביה"ס אורט רוגוזין זה תיכון מקיף עם כ-1,200 תלמידים. בית הספר מאוד הטרוגני, חתך האוכלוסייה שלו מגוון, יש לנו תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות שונים. הדבר יוצר אופי שונה ומגוון של כיתות בכל שכבה, מכיתות הצטיינות לכיתות חינוך מיוחד. בית הספר שלנו הוא קהילתי ובא לקדם ערכים חינוכיים, על כן כל התלמידים פעילים במסגרת המעורבות החברתית.

כחלק מזה היה ניסיון לייצר מודל של טיול שנתי שמדמה את המסע הישראלי. הטיול עצמו בא לעודד שאלות ערכיות בדומה למסע ישראלי המוכר בישראל. מדובר בשנה שנייה שאנו מוציאים את הטיול הזה לפועל, שנה שעברה היה מדובר במודל מצומצם שהעבירו אותו מורי השל"ח והשנה החלטנו להוסיף את פאראטרק לסיפור.

 

איך שמעתם על פאראטרק?

על עומר צור שמענו מאחד המחנכים שלנו שגר באותו יישוב עם עומר. אני גם שמעתי על פאראטרק מאחיין שלי שלומד בתיכון באורט טבעון. בשנה שעברה עומר והצוות יצאו עם השכבה שלו לטיול השנתי בשביל ללוות תלמיד חולה סרטן המרותק לכסא גלגלים.

 

מה היה המקום של פאראטרק בטיול?

התהליך התחיל הרבה לפני הטיול, עומר הגיע לבית הספר ונפגש עם צוות המחנכות והמחנכים. הוא דיבר על המטרה שהוא מקדם ועל האמצעים. מהרגע הראשון כל הצוות היה מחובר לתכנית והייתה התגייסות. המשך התהליך הגיע בדמות שעות מחנך מול התלמידים.

בטיול עצמו פאראטרק הצטרפו ל-24 שעות האחרונות. בערב לפני האחרון הגיעו הצוות של פאראטרק יחד עם נתנאל, גלית, ארנון ושמוליק ("הרוכבים"- כפי שהם מכונים בפי פאראטרק)- ארבעתם עם מוגבלויות בתנועה.

חילקנו את התלמידים לשתי קבוצות וקיימנו איתם מעגלי שיח. בשביל חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שהם דיברו בכזאת חופשיות עם אנשים עם מוגבלויות. למחרת טיילנו איתם והעפלנו דרך שביל הנחש למצדה.

 

לא פחדת מתגובות התלמידים?

אין ספק שלא בחרנו באפשרות הקלה, זה פשוט יותר לעשות טיול שנתי סטנדרטי עם מסלולים ולעלות ולרדת מהאוטובוס.

אנחנו החלטנו לבחור בדרך מאתגרת יותר.

יכול להיות שחלק מהתלמידים נרתעו.

חד וחלק רוב התלמידים לא פגשו אנשים עם מוגבלות בעבר. אין ספק השיחה בערב, והמפגש הראשוני עם ארבעת הרוכבים, שבר את הרתיעה הראשונית. בדרך כלל הם לא נתקלים באינטראקציות כאלה, בסופו של דבר הרתיעה נשברת בזכות השיח והמפגש.

לאחר אותה השיחה ראיתי תלמידים שהתחברו וכאלה שפחות, זה גם קשור למורכבות האוכלוסייה שמרכיבה את בית הספר. יש תלמידים שלא מספיק בשלים בשביל להיות חלק מן התהליך. לעומת זאת, ראיתי ילדים עם ניצוץ בעיניים והתפרצות רגש, ביניהם תלמידי חינוך מיוחד. היה תלמיד אחד מכיתת מיוחד שהתרגש באופן ספציפי אחרי השיחה עם נתנאל, הוא אמר לו אחרי השיחה בערב שהוא חייב לטייל איתו כל היום למחרת וכך באמת היה. גם כאשר הכיתות הוחלפו וכיתה אחרת טיילה עם נתנאל הוא נשאר דבוק לנתנאל כל היום.

 

דמיינת שככה זה יראה?

מהרגע הראשון האמנתי שזה אפשרי, אחרת לא הייתי פועלת להוציא את הפרוייקט הזה לפועל. זה פשוט דורש רצון וארגון נכון. אני חייבת לציין לטובה את הצוות שהיה מגויס לחלוטין מהשיחה הראשונה. השילוב של פאראטרק בתוך הטיול היה מדהים. זה מילא משבצת מאוד חשובה עבורנו, היה מדובר בתרומה אחרת, התבוננות אחרת של התלמיד על מה זה קושי ומה זה אתגר. אין ספק שזו דרך נפלאה לחוש וללמוד זאת.

בסופו של יום אני חושבת שזה יקרה שוב. עומר והחברה השאירו אצלנו טעם של עוד.

היום שאחרי...

גם לאחר הטיול היה באז מטורף על החלק של פאראטרק בטיול, השכבה הייתה בסוג של היי! גם התלמידים וגם המורים.

זה כל הזמן הוזכר, כל הזמן אני שומעת תלמידים מדברים על זה. אמנם יש לנו תכניות מעורבות חברתית של משרד החינוך אך מכיוון שזה חובה זה לא תמיד מגיע ממקום שהוא נטו רצון לנתינה אמיתית. בשביל להגיע למקום הזה צריך למצוא בדיוק את התוכניות האלה, כמו של פאראטרק.

המלצה שלי לכל בתי הספר להעז.

להעז לחוות את החוויה.

שלא יחששו לקרוא לאתגר, זה שווה את זה.

 

תודה רבה נטע, מחכים בקוצר רוח למפגש המרגש הבא.

 

 

Please reload

Recent Posts
Please reload

Archive
Please reload

כל הזכויות שמורות לעמר צור - חברת פאראטרק